נשיא המדינה ריבלין הזמין לפגישה ראשונה ביום ראשון את המומעד לראשות הממשלה בנימין גנץ ואת כחול לבן. אחר כך בסדר היום, מופיעים את ביבי והליכוד. אצל הנשיא יש סדר, כפי שקובעת ההלכה הנקוטה אצלנו מאז מדרש חז"ל, ראשון ראשון ואחרון אחרון. קודם המנצח, אחריו המפסיד, אחריהם כל השאר.
הנתונים הרשמיים, למעט 14 קלפיות בהן עדיין נערכת בדיקה בחשד לזיופים: בנימין גנץ בראשות כחול לבן – 1,148,700 קולות. 37,165 קולות יותר מביבי והליכוד שזכו בקלפי רק ל-1,111,535 קולות. אלה העובדות. יש מנצח ברור בבחירות לכנסת ה-22, גנץ הוא המועמד שמפלגתו זכתה במירב קולות הבוחרים בישראל. העם אמר דברו. מכאן לא נותר אלא להמתין למוצא פיו של הנשיא, שיעשה עבודתו לפי חוק יסוד הממשלה.
זה החוק, אותו נביא כאן, בהסברים מעטים. קובע החוק תחת הכותרת להרכיב ממשלה, על מי צריך הנשיא להטיל את ה הרכבה:
7. (א) משיש
לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את
התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור
בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה
חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה – בתוך 14 ימים מיום הפטירה.
(ב) נתקיימה
ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים
שתיוצגנה בכנסת החדשה.
(ג) סעיף זה לא יחול על כינון ממשלה בעקבות הבעת אי אמון לפי סעיף 28 או בעקבות הגשת בקשה לנשיא המדינה לפי סעיף 29(ב), ויחולו ההוראות המפורטות בסעיפים האמורים.
משהוטלה מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ, כי הוא זה המנצח בבחירת הרוב, מכיוון שעומד בראש כחול לבן שלה 33 מנדטים, לעומת 31 של הליכוד, ניתנים 28 ועוד 14 ימים לכונן ממשלתו. כך קובע החוק:
8. לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף 7 נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.
במידה ולא הצליח, יכול הנשיא להטיל את כינון ןהממשלה על מועמד אחר, נניח נתניהו, שלמרות שהפסיד, עומד עדיין בראש המפלגה השנייה בגודלה, הליכוד. כך כתוב בחוק:
9. (א) עברה התקופה לפי סעיף 8 וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), יטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר אחר של הכנסת שהודיע לנשיא שהוא מוכן לקבל את התפקיד, או יודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה, והכל בתוך שלושה ימים מיום שעברה התקופה או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין.
(ב) לפני שיטיל את התפקיד
להרכיב ממשלה לפי סעיף זה, או לפני שיודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות
להגיע להרכבת ממשלה, רשאי הנשיא לחזור ולהתייעץ עם נציגי סיעות בכנסת.
(ג) לחבר הכנסת שהתפקיד להרכיב ממשלה הוטל עליו לפי סעיף זה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים.
ומכאן לאפשרות האחרונה, שלא יושמה עד כה במדינת ישראל ואין לה כל תקדים ביצועי, האפשרות שרוב חברי הכנסת קובעים מי המועמד עליו יוטל להרכיב ממשלה. זה קורה אחרי שכל המהלכים האחרים נכשלו. כמו כן זה יקרה, אם וכאשר תדע המערכת הפוליטית לנטרל את מי שיבקש לקיים בחירות מועד ג', לכנסת ה-23 במארס 2020. כך נקבע בחוק בסוגית הטלת התפקיד לפי בקשת רוב חברי הכנסת :
10. (א) הודיע
נשיא המדינה ליושב ראש הכנסת, לפי סעיף 9(א), שאינו רואה אפשרות להגיע להרכבת
ממשלה, או שהטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת לפי אותו סעיף וחבר הכנסת לא
הודיע לנשיא בתוך 28 ימים שהרכיב ממשלה או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב
ממשלה או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), רשאים
רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה, בכתב, להטיל את התפקיד על חבר הכנסת פלוני,
שהסכים לכך בכתב, והכל בתוך 21 ימים מיום הודעת הנשיא, או מהיום שבו עברה התקופה
לפי סעיף 9(ג), או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה, או מיום
דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין.
(ב) הוגשה לנשיא בקשה
כאמור בסעיף קטן (א), יטיל הנשיא, בתוך יומיים, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר
הכנסת שצוין בבקשה.
(ג) לחבר הכנסת שהתפקיד להרכיב ממשלה הוטל עליו לפי סעיף זה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 14 ימים.
איך ומתי יוחלו בחירות מוקדמות באין ממשלה? חוק יסוד הממשלה קובע שזה יתרחש אחרי שימוצו שלושת השלבים הקודמים. קרי, שני ניסיונות מועמדים ואפשרות שרוב חברי הכנסת ימליצו בכתב על מועמד אחד. אלה מילות החוק:
11. (א) לא
הוגשה בקשה כאמור בסעיף 10(א), או לא הרכיב חבר הכנסת ממשלה בתקופה הנתונה לו לפי
סעיף 10(ג), או שהודיע לנשיא לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, יודיע נשיא המדינה
על כך ליושב ראש הכנסת.
(ב) הודיע הנשיא
כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף 10(א)
הציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), יראו את הכנסת
כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג'
האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון
בממשלה, לפי הענין.
12. נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה.
מה למדנו ומה השכלנו? בדמוקרטיה הרוב קובע, כלומר המנצח בבחירות לכנסת ה-22, ניצחה מפלגת כחול לבן ובראשה בנימין גנץ. הוא ראשון האישים שיכנסו ביום ראשון אל הנשיא, כך קבע ריבלין. בצדק. אין שום חובה על הנשיא, כפי שטענו בפני בלהט בעקבות המאמר כאן אתמול על ניסיון לגנוב בחירות, לקבל דעת הסיעות.
הנשיא ריבלין מחליט על פי שיקול דעתו, המונחית על ידי הצבעת רוב הבוחרים. זה כתוב, זאת הרוחק של הדמוקרטיה. הרוב אינו נקבע על פי קואליציות וירטואליות שיזם המועמד שהפסיד בבחירות נתניהו. ראשית כי אין להן משמעות מעשית, הכל נזיל בפוליטיקה. שנית, כי אין להן שום משמעות חוקית, כפי שמופיע בחוק יסוד הממשלה. יתרה מזאת,. ברגע שגנץ יהיה המועמד, יתיישרו החרדים ואף מפלגות הימין לפי חלילו. או שלא. או אז יופעלו הסעיפים שלמעלה בחוק יסוד הממשלה.
עכשיו נמתין למוצא פיו של הנשיא ראובן ריבלין, ושל ראש מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, לשון המאזניים ובעל זכות המילה האחרונה בהרכבת הקואליציה. מה שברור הוא, שבבחירות ניצחה כחול לבן. עתה נותר לאפשר לבנימין גנץ לממש את הזכות המוקנית לו בחוק, להרכיב ממשלה חדשה בישראל, ולעמוד בראשה, לטובת העם כולו.